פטריות משמשות אותנו לריפוי לפחות 5,000 שנים. פטריות שונות מסוגלות לרפא ולמנוע חולי, ולשפר את הבריאות הכללית שלנו. טענות רבות נשמעות מכיוונים שונים לגבי היעילות של פטריות לריפוי. חלקן מתוך התלהבות יתר של משוגעים לדבר וחלקן מתוך אינטרס כלכלי. חברות מסחריות רבות (בעיקר באסיה) מטעות צרכנים בפרסום שקרי במקרה הטוב ומסוכן במקרה הרע. הבטחות לריפוי של סרטן ומחלות קשות אחרות, מוטבעים על גבי קופסאות המכילות "פטריות מרפא". בכתבה זו, אשתדל להביא אך ורק את המידע כפי שהוא בהתבססות על מחקרים. רוב המחקרים מגיעים מהמזרח. בעיקר סין, קוריאה ויפן. המדע ה"מערבי" מגיע באיחור לתחום של פטריות מרפא. חלק גדול מהמחקר שקיים היום בעולם המערבי הוא אימות של מחקרים מהמזרח. חשוב לזכור : אף פטריה היא לא תרופת קסם לכל המחלות, ואף פטריה לא נותנת לנו הגנה מושלמת מפני מחלות. מה שהפטריות עושות למעשה הוא גירוי של המערכת החיסונית וחיזוק הפעולה הטבעית שלה. היעילות שלהן בריפוי ומניעת מחלות מתאפשרת במידה והגוף מאוזן גם מכיוונים אחרים. רק הסתכלות אובייקטיבית כזו, יכולה לקדם את ההבנה והשימוש בפטריות מרפא ממקום אמיתי ונכון. 

 

אם שקלת להשתמש בפטריות למטרות ריפוי ומניעת מחלות, חשוב מאוד להתייעץ ולהיות במעקב של איש רפואה שמבין בטיפולים אלטרנטיביים באמצעות פטריות. מומלץ מאוד להתעדכן ככל הניתן בחידושים וממצאים חדשים בתחום. מחקר רפואי בתחום הפטריות נמצא לגמרי בחיתולים. סביר מאוד שהמחקרים שאתייחס אליהם בכתבה זו, יהפכו לחלק קטן מאוד של מחקרים גדולים ומדוייקים יותר בשנים הקרובות. בכל מקרה, אין להתייחס לכתוב בתור המלצה רפואית. הכתבה שלפניך מיועדת למטרות של למידה והעשרת הידע בלבד.

 

בעיות במערכת החיסונית יכולות להיווצר בדרך כלל משני מצבים. אם המערכת החיסונית מוחלשת, הגוף הופך לפגיע יותר למחלות וזיהומים שונים. אם המערכת החיסונית פעילה יתר על המידה, זה עלול לגרום לאלרגיות ומחלות אוטואימוניות שונות. ככל שנעשו מחקרים רבים יותר על פטריות, התגלה שיש לחלקן את היכולת לווסת את הפעילות של מערכת החיסון. החומרים הפעילים בפטריות מרפא מסוגלים להגביר את הפעילות של מערכת חיסונית מוחלשת או "להנמיך" את הפעילות של מערכת חיסונית שעובדת יתר על המידה. חומרים מווסתי חיסוניות (immunoregulator) מגבירים את הייצור של כדוריות דם לבנות כשמערכת החיסון חלשה מידי ומפחיתים את הפעילות שלהן כשהמערכת החיסונית עובדת "שעות נוספות". מערכת חיסון אופטימלית היא כזאת שמגיבה במהירות וביעילות לגורמים מזיקים שונים ומצד שני לא מפריעה לפעילות התקינה של הגוף. פטריות יכולות לעזור לנו להשיג מערכת חיסונית אופטימלית.

 

שני המרכיבים המשמעותיים בפטריות מרפא הם: פוליסכרידים וטרפנואידים. בכתבה זו אני אתייחס לפוליסכרידים. פטריות (וגם צמחים) בנויות משרשראות ארוכות של סוכרים. "פולי" - הרבה, "סכריד" - סוכר. הצורה שבה הסוכרים מסודרים בשרשרת והדרך שבה הם מחוברים בינהם, תקבע את מבנה הפוליסכריד ואת ההשפעה שלו. תאית לדוגמא, היא מבנה אחד של פוליסכריד שממנו בנויים צמחים. קיטין הוא פוליסכריד שממנו בנויות פטריות (וגם חרקים). רוב הפטריות הגבוהות (אם לא כולן) מכילות פוליסכרידים שנמצאו כנוגדי תאים סרטניים. בטא גלוקן (B-glucans) הוא מבנה אחד מסוים של פוליסכרידים שנמצא בפטריות והוא משמעותי ביותר לריפוי ומניעת מחלות. השם "בטא גולקן" מתייחס לאופן שבו שרשרת הסוכרים מתחברת. לכל גלוקוז (חד סוכר) יש 6 פחמנים. החיבור בינהם יכול להתרחש בכל נקודה. כשמולקולה אחת נקשרת מהפחמן הראשון למולקולה הבאה בנקודה של הפחמן השלישי, זה נקרא בטא גלוקן 1-3. מרבית הבטא גלוקן בפטריות הוא מסוג 1-3 . המולקולה עצמה היא גדולה מאוד באופן יחסי. הגודל והמורכבות הרבה של בטא גלוקן מהווים גורם מרכזי להשפעה שלה על המערכת החיסונית. מצד שני, הגודל והמורכבות של בטא גלוקן, מקשה מאוד על החוקרים להבין כיצד בדיוק היא פועלת על מערכת החיסון ולמה. 

 

בטא גלוקן, בפני עצמו, לא מרפא ומונע מחלות. הוא למעשה עוזר למערכת החיסונית לפעול בצורה מיטבית ובכך למנוע מחלות. מחקרים עדכניים, עוזרים לנו להבין מעט כיצד הבטא גלוקן פועל (לפחות חלקית) לשיפור המערכת החיסונית. בטא גלוקן נקשר לקולטנים על גבי תאים של מערכת החיסון (phagocytic cells ,natural killer (NK) cells) ובצורה הזאת גורם להם לעבוד טוב יותר. בטא גלוקן גם מדמה את דופן התא של חיידקים, זה גורם למערכת החיסונית להאמין שיש גורם מזיק בגוף ו"להתעורר". ולכן, נוכחות של בטא גלוקן בגוף משפרת את התפקוד של המערכת החיסונית. תאי דם לבנים (macrophages) שפוגשים בטא גלוקן, מאמינים שהם פגשו חיידק ולכן, תוקפים אותו. המבנה הייחודי של בטא גלוקן מאפשר לו להתחבר לקולטנים בדופן של תאי דם לבנים שונים. הוא "פותח את המנעול" ומשחרר רדיקלים חופשיים (מולקולות בעלות אלקטרון חופשי אחד או יותר). רדיקלים חופשיים עוזרים בהשמדה של חיידקים וגורמים מזיקים אחרים. מדענים במעבדות (Alpha-Beta Technology ) בוורצ'סטר מסצ'וסס, בדקו את ההשפעה של בטא גלוקן על הדם. הם גילו שאכן, בטא גלוקן גורם להופעת רדיקלים חופשיים.

 

כל פטריה מכילה בטא גלוקן מעט שונה, ולכן, היא תשפיעה על המערכת החיסונית באופן ספציפי. ככל שהמחקר ימשיך ויהיה ממוקד יותר, נוכל להבין לעומק את ההשפעה של כל פטריה על מערכת החיסון. לדוגמא : פטריית מאיטקה (Grifola frondosa) מכילה בטא גלוקן שמגביר ייצור ותפקוד של תאי T. פקועה ברזילאית לעומת זאת, מכילה בטא גלוקן שאינו משפיע בכלל על תאי T אבל מגביר ומשפר תפקוד של תאי הרג טבעי (natural killer cells). מבחינת הבטיחות בצריכה של בטא גלוקן, ה FDA קבע לו מעמד GRAS מה שאומר שבטא גולקן הוא בטוח לשימוש באופן כללי ולא מזיק (Generally Recognized as Safe) . ניתן למצות בטא גלוקן גם מצמחים ואצות. הבטא גלוקן הנפוץ יותר בצמחים הוא 1-4 בשונה מפטריות שמכילות בטא גלוקן 1-3 . בנוסף, המגוון הגדול ביותר של בטא גלוקן נמצא בפטריות.

 

אחד המחקרים הקליניים הראשונים על בטא גלוקן נערך ב 1975 על ידי דוקטור פטר מנשל (Peter Mansell) במכון הסרטן הלאומי (National Cancer Institute). הוא ניסה לבדוק האם בטא גלוקן יכול לסייע בריפוי של מלנומה של העור. דוקטור מנשל הזריק בטא גלוקן לתוך האיזורים הפגועים בתשעה חולים. הוא ציין "הרקמות הסרטניות פחתו באופן משמעותי ביותר בתוך חמישה ימים" ובאיזורים מסוימים "הושג ריפוי מושלם". מחקר נוסף וגדול יותר נערך דווקא על דגים בשנות השמונים. תעשיית דגי הסלמון בנורבגיה חוותה הפסדים גדולים עקב תחלואה חמורה שנגרמה מחיידקים. המגדלים טיפלו בדגים באנטיביוטיקה שעזרה בהתחלה ולאחר מכן יעילותה פחתה מאוד. חיידקים עמידים המשיכו לשגשג והתעשייה כולה עמדה בפני קריסה. דוקטור יאן רה (Jan Raa) מאוניברסיטת נורבגיה (University of Norway) הציע פתרון חלופי. הוא הוסיף בטא גלוקן למזון הדגים ובכך המערכת החיסונית שלהם הצליחה להתגבר על הזיהום החיידקי. בתוך זמן קצר התחלואה פחתה ונעלמה. בעשורים האחרונים, ישנם מחקרים רבים על בטא גלוקן והשפעותיו על מערכת החיסון של הגוף. ככל שנמשיך לחקור נוכל להבין טוב יותר את יכולת הריפוי שלו וכיצד להשתמש בה.

 

בטא גלוקן וכולסטרול : משרד החקלאות האמריקאי (USDA) בדק האם הוספת בטא גלוקן לתזונה מפחית את רמת הכולסטרול בגוף. בניסוי השתתפו 23 נבדקים בעלי רמות כולסטרול גבוהות. בשבוע הראשון, התזונה של כל הנבדקים הכילה 0.8% בטא גלוקן ו 35% שומן. החל מהשבוע השני, קבוצה אחת קיבלה מיצוי שיבולת שועל שהכיל 1% בטא גלוקן וקבוצה שניה קיבלה מיצוי שיבולת שועל שהכיל 10% בטא גלוקן. בסוף השבוע השלישי, תוצאות הניסוי הראו שהקבוצה שקיבלה מיצוי בריכוז של 10% בטא גלוקן הראתה ירידה משמעותית ברמות הכולסטרול בגוף. הקבוצה השניה, גם היא הראתה ירידה ברמות הכולסטרול, אך לא משמעותית. חוקרים לא יודעים בוודאות מדוע בטא גלוקן מפחית כולסטרול. אחת התיאוריות היא שהוא מפחית את ייצור הכולסטרול על ידי הכבד. 

 

בטא גלוקן ואסטמה - אסטמה היא מחלה כרונית שגורמת להיצרות של דרכי הנשימה בריאות. התקף אסטמה יכול להגרם על ידי אבקנים, עשן, פיח אבק וגורמים נוספים. בארצות הברית לדוגמא, 5% מהאוכלוסיה סובלים מאסטמה. עובדה מעניינת היא שאסטמה שכיחה בעיקר במדינות מפותחות, ופחות במדינות מתפתחות. רופאים סבורים שהשכיחות הגבוהה של אסטמה במדינות מפותחות נובעת דווקא מהיותן נקיות יותר באופן יחסי. הם סבורים שהגוף, בעיקר בילדות צריך להחשף לזיהומים שונים, חיידקים, פטריות, ווירוסים על מנת שילמד להגן על עצמו מפניהם. התאוריה הזאת הופכת למקובלת יותר ויותר בשנים האחרונות והיא נקראת "תיאוריית ההיגיינה" (Hygiene Hypothesis). בני אדם במדינות מתפתחות, סובלים פחות מאסטמה מכיוון שהגוף שלהם מורגל בזיהומים ומסוגל להתמודד איתם בהצלחה. בטא גלוקן עוזר למנוע התפתחות של אסטמה מכיוון שהוא דומה בצורתו למיקובקטריום. ילדים שנחשפים לבטא גלוקן מפתחים תאי T שמסוגלים להתמודד עם מיקובקטריום ובכך פוחת הסיכוי שלהם לאסטמה.

 

בטא גלוקן 1-3 עוזר לגוף לבנות מערכת חיסונית חזקה ויעילה יותר. הוא מגביר את הפעילות של תאי T, תאי הרג טבעי ומקרופאגים. ישנם מדענים הסבורים כי סרטן, דלקת פרקים, אלרגיות ומחלות נוספות הנגרמות ממערכת חיסונית חלשה, הן נפוצות יותר בשנים האחרונות מכיוון שיש ירידה בצריכת בטא גלוקן באוכלוסיה. בעיקר בגלל צריכת מזון מהיר או מזון מעובד. צמחים מכילים בעיקר בטא גלוקן 1-4 אך הוא נמצא בכמות קטנה יחסית לפטריות. מבין הצמחים, שיבולת שועל וחיטה מכילים את הכמות הגבוהה ביותר של בטא גלוקן 1-3 ומגיעים עד ל 3%-2% מסך המולקולות. בעבר, בני אדם השיגו את הכמות המספקת של בטא גלוקן מחיטה ושיבולת שועל, אך כמות הבטא גלוקן בדגנים פחתה באופן משמעותי בשנים האחרונות. חברות מזון מעדיפות להשתמש בדגנים המכילים פחות בטא גלוקן. דגנים אלה מכילים פחות סיבים והם קלים ונוחים יותר לעיכול. גם במשק החי, מזינים בדגנים שמכילים פחות בטא גלוקן מכיוון שהם קלים יותר לעיכול ומיכוון שהם נספגים יותר בגוף, הם מפחיתים את כמות הגללים. בתעשיית הבירה, דגנים עם כמות גבוהה של בטא גלוקן יוצרים בירה יותר עכורה. ולכן, במשך השנים פותחו זנים עם כמות נמוכה של בטא גלוקן כדי לייצר בירה צלולה ביותר. מכיוון שתעשיות המזון הגדולות מעדיפות דגנים עם כמה שפחות בטא גלוקן, החקלאים מגדלים דגנים עם כמה שפחות בטא גלוקן. ולכן נוצר חוסר משמעותי בבטא גלוקן בתזונה המודרנית. על החוסר הזה אפשר לפצות על ידי צריכה של פטריות. פטריות מרפא מכילות כמות גדולה של בטא גלוקן. פוליסכרידים שונים בפטריות הם בעלי תכונות אנטי סרטניות ומספקים לגו הגנה מפני התפתחות של תאים סרטניים. ולכן לפטריות תפקיד חשוב בתזונה שלנו למניעה של מחלות שונות.