top of page


גידול פטריות בישראל, הוא מאתגר במיוחד החל מחודש יוני ועד סוף ספטמבר. הטמפרטורות גבוהות לפעמים מעל 40 מעלות ועל גשם אפשר רק לחלום. הרבה מגדלים שלא מחזיקים חדרים מקוררים, נוטים לוותר על גידול פטריות בתקופה הזאת בגלל הקושי להצליח ולקבל תוצאות מספקות ביחס להשקעה שלהם. המידע שמגיע אלינו בעיקר מארצות הברית ואירופה יכול להיות מטעה ולגרום לתסכול וכישלון. פטריות כמו חצוצרה זהובה (Pleurotus citrinopileatus), צדף ורוד (Pleurotus djamor) ובהוקית מבריקה (Ganoderma Lucidum) מוגדרות כפטריות קיץ ברוב ההדרכות שאפשר להיתקל בהן ברחבי המרשתת. אלה אכן, פטריות "אוהבות חום" ואפשר להפריח אותן בהצלחה בסביבה של 30 מעלות חום, אבל כשאנחנו מדברים על הקיץ בישראל, זה לא הקיץ באירופה. ברוב האיזורים בארצינו, הקיץ הוא גיהנום עלי אדמות ! לא משהו שהפטריות האלה יכולות לשרוד בקלות. ולתנאים קיצוניים כל כך, דרושה פטריה קשוחה ביותר. אחת כזאת שבאמת מסוגלת לפרוח ב 40 מעלות חום וביובש (יחסי). יש מספר מצומצם מאוד של פטריות כאלה שניתן לביית בקלות, ואחת מהן, שנמצאת בארצינו היא שסועה מצויה (Schizophyllum commune). זוהי פטריה יוצאת מן הכלל באופנים רבים, שזוכה לחוסר התייחסות גורף לאורך שנים. היא אפילו מוגדרת "לא אכילה" ברוב המגדירים בישראל. 

 

הפטריה נפוצה ביותר בכל העולם (מלבד באנטארקטיקה) ויחודית במגוון העצום של קווים גנטיים שונים. היא גדלה לאורך כל השנה ובמיוחד בקיץ. ישנם איזורים באפריקה שבהם היא הפטריה היחידה הנאכלת שאפשר ללקט, ולקטים רבים מסתמכים עליה באופן בלעדי. שסועה מצויה תורבתה ומגודלת באופן מסחרי במקסיקו, הודו, וייטנאם ותאילנד. בטבע אפשר למצוא אותה גדלה על בולי עץ וגדמי עץ שונים. בשונה מפטריות עץ אחרות, השסועה היא לא בררנית ואפשר למצוא אותה גדלה על עצים שפטריות אחרות פחות מעדיפות כמו למשל עצי תמר. מבחינה תזונתית, שסועה מצויה היא אחת מפטריות המאכל המזינות ביותר. היא מכילה 27%-16% חלבון ורק 2% שומן (מתוך משקל יבש). לשסועה סגולות רפואיות רבות, עיקרן הוא: אנטיביוטיקה (antibiotic), נוגדת גידולים סרטניים (antitumor), נוגדת חמצון (antioxidant) ומפחיתה גורמים מסרטנים (anticarcinogen). הפטריה מכילה רב-סוכר (Polysaccharide) מסוג schizophyllan ובטא גלוקנים רבים שמשמשים באופן נרחב לטיפול בסרטן צוואר הרחם בעיקר במדינות באסיה. ברפואה הסינית המסורתית, משתמשים בשסועה מצויה לטיפול בזיהומים וגינאליים ולהורדת לחץ דם והסדרת הווסת אצל נשים. 

 

הרתיעה מהפטריה בעולם המערבי, נוצרה אצל חלק מהאנשים והתגברה אצל אחרים, בעקבות סיפור יוצא דופן שפורסם במגזין מקומי בשנת 2016. אשה בשנות השלושים לחייה נפטרה לאחר שנבגים של שסועה מצויה חדרו לריאותיה. הנבגים נבטו לתפטיר שהתפשט בגופה והרג אותה. אין ספק שאם הסיפור הזה היה נכון, כולנו היינו בבעיה גדולה מאוד. נבגים של פטריות נמצאים באוויר סביבנו כל הזמן. למעשה, בכל נשימה שאנו לוקחים, נכנסים לריאות בממוצע עשרה נבגים שונים. ועם תפוצה כל כך גדולה של שסועה מצויה בעולם, זה היה אמור להביא לקץ האנושות. המציאות כמובן, היא מעט שונה. הסיפור התרחש בניו זילנד והאשה המדוברת, שמצבה הוגדר "נדיר באופן קיצוני" סבלה ממחלת ריאות, זיהומים וסרטן במח. הנוכחות של נבגים של פטריה כזאת או אחרת בריאות שלה (שהתגלו לאחר מותה) לא מעידה כמובן שזהו הגורם למותה. וכמובן שפטריות מהסוג הזה (אוהבות עץ) לא אוכלות בני אדם (אני מקווה). אבל מה לא עושים בשביל כותרת טובה בעיתון מקומי ? וככה הסיפור מתגלגל והשסועה המצויה הפכה לאויבת האנושות. 

 

מבחינה קולינרית, שסועה מצויה היא פטריית מאכל טובה. חשוב להסתכל על הדברים מנקודת מבט ניטרלית, ובמיוחד כשמדובר במזון, ההגדרה לטעים או לא טעים היא במידה רבה עניין תרבותי. המרקם הקשה והסיבי שלה אמנם שונה מפטריות "מערביות" מקובלות, אבל זה רק אומר שיש להתייחס אליה ולטפל בה באופן שונה במטבח. אם יצא לכם עכשיו לחשוב על אזנונית יהודה (Auricularia auricula-judae), אז לא, זה לא דומה לשסועה מצויה. בצפון מזרח הודו, היא מוכרת בשם "קנגליין" (kanglayen) ומשמשת להכנת מאכלים שונים. היא משמשת כמזון וגם בתור תבלין בשל הארומה החזקה שלה. בתאילנד מכינים ממנה תבשיל בבישול ארוך (דומה לקארי הודי) בעל מראה וארומה בשריים (קישור למתכון). באופן כללי, שסועה מצויה מאוד מתאימה בתור תחליף בשר. בישול ארוך וטעמים עזים משתלבים היטב בהכנה שלה. היא פחות "מיידית" מפטריות "מערביות" נפוצות שאפשר לשים על מחבת עם חמאה ומלח ומתקבל מזון טעים בתוך דקות. ויכול להיות שהגישה האסייתית הסבלנית היא שאפשרה לה לככב במטבח הזה, ומצד שני, לא זכתה להתייחסות במטבחים אחרים. מתכון נוסף ומעניין (שלא ניסיתי) הוא בישול של הפטריה וצריבה שלה לאחר מכן בתוך עלה בננה (קישור למתכון). אם לא אכלתם שסועה מצויה מעולם ואתם רוצים לנסות אותה, ההמלצה שלי היא לבשל את הפטריות במים מבעבעים קלות (לא רותחים לגמרי) למשך חצי שעה ולאחר מכן לסנן מהמים ולטגן במחבת עם שמן ובצל. זאת דרך פשוטה יחסית להכין אותה בצורה טעימה. שימור לטווח ארוך בצורה של ייבוש הוא מוצלח ביותר במקרה של שסועה מצויה. היא מתייבשת בקלות במייבש מזון או בתנור ואפילו באוויר הפתוח ושומרת על צורה ומרקם לאורך זמן בגלל המבנה הסיבי שלה.

 

גידול של שסועה מצויה הוא עניין פשוט באופן יחסי ואפשר להשוות אותו לגידול של פטריות צדף (אפשר לגדל אותה בדרך הזאת). התפטיר עצמו מאוד אגרסיבי, גדל במהירות ומתגבר על רוב הזיהומים במידת הצורך. הנבגים נובטים במהירות ובקלות יתרה. כל כך בקלות שלא כדאי לגדל שסועה מצויה עם פטריות נוספות באותו חלל. הנבגים שלה פשוט משתלטים על תפטירים אחרים בקלות ובסופו של דבר הורגים אותם. לפני שנתיים כשערכתי "ניסויים" בגידולה, הייתה לי שקית אחת בתוך חממה חצי פתוחה שהניבה כמות נחמדה של גופי פרי. באותו חודש, הייתי צריך להחליף כמה קורות עץ (תעשייתי) במחסן הצמוד מכיוון ששסועה מצויה חדרה אליהן ופרחה מתוכן. זאת דוגמא הממחישה עד כמה הפטריה הזאת עמידה ואגרסיבית. ואין טובה ממנה למצבי קיצון כמו הקיץ הישראלי. מזרע מומלץ הוא גרעיני חמניה. יש לה חיבה יתרה אליהם. במספר חוות מסחריות במקסיקו, מגדלים אותה על קליפות גרעיני חמניה בלבד כמצע הפרחה. כדי להפריח אותה, אפשר להשתמש במגוון גדול של מצעים. למרות שהיא גדלה באופן טבעי על עץ ומצע עץ מועשר ומעוקר יעבוד מצוין בשבילה, ניתן להפריח גופי פרי גם על קש או סוגים שונים של פסולת חקלאית. חשוב לוודא שהמצע מורכב מחלקיקים קטנים יחסית ללא רווח גדול ביניהם מכיוון שהיא נוטה לפתח גופי פרי בתוך המצע ולא מחוץ לו במקרה שהחלקיקים גדולים מידי. למרות היכולת שלה להתמודד עם חום קיצוני (באופן יחסי), כמו כל שאר הפטריות, היא זקוקה למים. מומלץ להשקות במידה מספקת, לשמור על התפטיר רווי ועל גופי הפרי לחים. אפשר לקבל בדרך כלל 2 מחזורי צמיחה משמעותיים. בהרבה מקרים, המחזור השני מניב יותר פרי מהמחזור הראשון. אפשר לגדל אותה גם על מצעים מפוסטרים (לא מועשרים) במיכלי פלסטיק או דליים עם חורי צד. הקטיף נעשה על ידי משיכה קלה וסיבוב של גופי הפרי.

 

פטריות הן עולם פשוט מאוד ומורכב לאין שיעור. במקרה הזה, הפטריה ה"פושטית" והזניחה שאף אחד לא העריך, יכולה להיות הנסיכה החדשה. אז בין אם אתם מלקטים או מגדלים פטריות (או גם וגם), תנו סיכוי לשסועה המצויה. הקיץ הזה יהיה מעניין יותר. 

bottom of page