טרפנואידים וסתגלנות בפטריות
פטריות משמשות אותנו לריפוי לפחות 5,000 שנים. פטריות שונות מסוגלות לרפא ולמנוע חולי, ולשפר את הבריאות הכללית שלנו. טענות רבות נשמעות מכיוונים שונים לגבי היעילות של פטריות לריפוי. חלקן מתוך התלהבות יתר של משוגעים לדבר וחלקן מתוך אינטרס כלכלי. חברות מסחריות רבות (בעיקר באסיה) מטעות צרכנים בפרסום שקרי במקרה הטוב ומסוכן במקרה הרע. הבטחות לריפוי של סרטן ומחלות קשות אחרות, מוטבעים על גבי קופסאות המכילות "פטריות מרפא". בכתבה זו, אשתדל להביא אך ורק את המידע כפי שהוא בהתבססות על מחקרים. רוב המחקרים מגיעים מהמזרח. בעיקר סין, קוריאה ויפן. המדע ה"מערבי" מגיע באיחור לתחום של פטריות מרפא. חלק גדול מהמחקר שקיים היום בעולם המערבי הוא אימות של מחקרים מהמזרח. חשוב לזכור : אף פטריה היא לא תרופת קסם לכל המחלות, ואף פטריה לא נותנת לנו הגנה מושלמת מפני מחלות. מה שהפטריות עושות למעשה הוא גירוי של המערכת החיסונית וחיזוק הפעולה הטבעית שלה. היעילות שלהן בריפוי ומניעת מחלות מתאפשרת במידה והגוף מאוזן גם מכיוונים אחרים. רק הסתכלות אובייקטיבית כזו, יכולה לקדם את ההבנה והשימוש בפטריות מרפא ממקום אמיתי ונכון.
אם שקלת להשתמש בפטריות למטרות ריפוי ומניעת מחלות, חשוב מאוד להתייעץ ולהיות במעקב של איש רפואה שמבין בטיפולים אלטרנטיביים באמצעות פטריות. מומלץ מאוד להתעדכן ככל הניתן בחידושים וממצאים חדשים בתחום. מחקר רפואי בתחום הפטריות נמצא לגמרי בחיתולים. סביר מאוד שהמחקרים שאתייחס אליהם בכתבה זו, יהפכו לחלק קטן מאוד של מחקרים גדולים ומדוייקים יותר בשנים הקרובות. בכל מקרה, אין להתייחס לכתוב בתור המלצה רפואית. הכתבה שלפניך מיועדת למטרות של למידה והעשרת הידע בלבד.
פטריות מרפא רבות מכילות טרפנואידים, שהם למעשה חומרים נוגדי דלקת. הטרפנואידים עוזרים למערכת החיסון ולתהליכי הריפוי הטבעיים בגוף במגוון דרכים. באופן כללי, טרפנואידים יעילים לחיסול וירוסים וחיידקים. טרפנואידים מסוימים מגינים על עורקי הלב ורובם נוגדי דלקתיות. זה אומר שהם מונעים מהמערכת החיסונית להגיב בקיצוניות יתר. המילה "טרפנואיד (terpenoid) מגיעה מהמילה TURP כמו טרפנטין (turpentine). טרפנטין שמיוצר משרף עצי אורן שימש לחיטוי עוד בתקופת היוונים, והטרפנואידים עצמם נמצאים באופן טבעי במגוון של צמחים. נוכחות של טרפנואידים מעניקה לצמח טעם מריר וריח ארומטי.
התכונות האנטי דלקתיות של טרפנואידים, הן חשובות ביותר לתהליכי ריפוי טבעיים של הגוף. כדי להבין כיצד זה עובד, דמיינו מה קורה כשסובלים מהצטננות. הוירוס גורם לנפיחות ואדמומיות באיזור האף והגרון. זהו חלק מתהליך הדלקתיות שהגוף יוצר עקב תגובה של מערכת החיסון. תאי דם לבנים רבים "נשלחים" לאיזור כדי להלחם בזיהום, וככל שהם מתרבים, האיזור נעשה נפוח יותר. לפעמים, המערכת החיסונית מגיבה באופן קיצוני והנפיחות נשארת לאורך זמן וגורמת לאי נוחות וקושי בנשימה. זה מצב די שכיח שכנראה קרה לכולנו ואין לו השלכות חמורות. דוגמא נוספת, שעלולה לגרום לנזק חמור ואפילו למוות, היא דלקתיות יתר בעורקי הלב. דלקתיות כזו יכולה לגרום לנפיחות והיצרות של הקירות הפנימיים בעורק ואפילו לחסימה של מעבר הדם. יש רופאים רבים הסבורים כי מחלות לב נגרמות באופן בלעדי כתוצאה מדלקתיות יתר בעורקי הלב. ולכן, ממליצים על שימוש באספירין על בסיס יומי. אספירין, כמו טרפנואידים, הוא נוגד דלקת. הדלקת שנוצרת היא בריאה לגוף עד לגבול מסוים. כדי לשלוט ברמת הדלקתיות ולהפחית אותה, משתמשים בתרופות נוגדות דלקת. הבעיה בתרופות כאלה, שרובן מקשות על מערכת החיסון ויוצרות בעיות אחרות, במיוחד בשימוש לאורך זמן. קורטיזון לדוגמא, מונע דלקתיות, אך מאפשר שיגשוג של חיידקים שונים.
היתרון בטרפנואידים, הוא בכך שהם נוגדי דלקת, אך מאפשרים למערכת החיסונית להמשיך לפעול. הם לא מונעים מכדוריות הדם הלבנות לעשות את עבודתן. הטרפנואידים מגרים את מערכת ההגנה הטבעית של הגוף, הורגים חיידקים ומפחיתים דלקתיות. טרפנואידים הם אחת התרופות העתיקות ביותר לטיפול בהצטננות. במקומות רבים נהגו לנשום את השרף הטרי של אורנים או אקליפטוסים. שניהם מכילים טרפנואידים.
המושג "סתגלן" (ADAPTOGEN) הוטבע לראשונה בשנת 1940 על ידי המדען הסובייטי דוקטור ניקולאי לזרב (Nicolai Lazerev). במחקרו על צמח הג'ינסנג הסיבירי, מצא לזרב שעקב השימוש במיצוי הג'ינסינג, יש השפעה מרגיעה על מערכת העצבים של הגוף. עקב כך, רמת הלחץ על הגוף פחתה. דוקטור לזרב השתמש במושג "סתגלן" כדי לתאר צמחים כמו ג'ינסנג שעוזרים לגוף להסתגל למצב של לחץ. שני קולגות של לזרב (Brekhman and Dardymov) חידדו מאוחר יותר את ההגדרה של סתגלן : "הוא חייב להיות בלתי מזיק ולגרום להפרעה מינימלית ביותר בתפקודו הפיזי של האורגניזם, הוא חייב להיות בעל השפעה כללית (לא ספציפית), והוא בדרך כלל יגרום לנורמליזציה ללא קשר למצב הפתלוגי" (תרגום מרוסית). ברפואה סינית מסורתית, צמחי מרפא ותרופות בעלי השפעה של סתגלנות על הגוף נקראים "טוניק" (tonics). הם מכילים חומרים שהופכים את הגוף לחסין יותר ומחזקים את מערכות ההגנה הטבעיות שלו.
מדענים גלי שלחץ, משפיע על מספר מגנונים בגוף. מערכת העצבים, המערכת ההורמונלית, מערכת לב-ריאה ואחרות. התגובה הטבעית של הגוף למצב לחץ, נועדה על מנת לשרת אותנו בעיקר בתקופה הפרהיסטורית ולמשך מקטעי זמן קצרים במצבים מסכני חיים. המערכת הזו לא מיועדת לפעול לאורך זמן ארוך כשאנו שוהים תחת לחץ מתמשך שנובע מאורך החיים המודרני. כשהגוף נמצא במצב דחק, בלוטת יתרת הכליה (אדרנל) מפרישה "הורמוני לחץ", זה גורם לגירוי מיידי במערכת העצבים, הדופק עולה, לחץ הדפ מזנק למעלה ורמת הסוכר בדם עולה. יש לגוף נטייה להגיב באופן לא מידתי למצבי דחק. ולכן, הימצאות תחת לחץ לאורך זמן עלולה לגרום למחלות לב, עייפות כרונית ודיכאון.המשותף לכל אלה, שהם מחלישים מאוד את מערכת החיסון וההגנה הטבעית של הגוף. ומשם הדרך קצרה לחולי אקוטי ואפילו מוות.
לדוגמא, כדי להתמודד עם מצב לחץ, בלוטת יתרת הכליה מפרישה הורמון בשם קורטיזול. רמות גבוהות של קורטיזול הן נורמליות כשאנחנו נמצאים שמצב של "חיים או מוות", הקורטיזול מפחית דלקתיות וכאב בלתי נחוצים ומזרז מאוד ריפוי של פציעות. לעומת זאת, רמות גבוהות של קורטיזול לאורך זמן, עלולות לגרום לסכרת, תשישות והיחלשות משמעותית של מערכת החיסון. סתגלתנים (ברבים) מאפשרים לבלוטת יתרת הכליה "להטען מחדש" ובכך לאזן את ייצור ההורמונים בגוף ולאפשר לו שליטה על רמות הסוכר בדם. הרבה צמחי מרפא נחשבים סתגלתנים, בינהם ג'ינסנג ושומר. שלוש פטריות מרפא בעלות תכונות סתגלתנות הן בהוקית מבריקה (ganoderma lucidum) מאיטאקה (Grifola frondosa) ושיטאקה (Lentinula edodes).